בתים חמים לבני 18 פלוס

בתים-חמים-לבני-18-פלוס

ארבעת הבתים החמים לבני 18 ומעלה הוקמו לפני למעלה מעשור על מנת לתת מענה של מגורים, ליווי ותמיכה לאלו אשר סיימו את שהותם בפנימייה, אשר אמורים לפרוש כנפיים בגיל 18 ולעוף אל עבר החיים. בגיל זה הכנפיים אינן חזקות דיין, והם עדיין זקוקים לקן חמים ותומך.

הבתים החמים מלווים על ידי עובדים סוציאליים ומדריכים אשר מקבלים את הצעירים בתחילת חייהם הבוגרים מיד כשהם עוזבים את הפנימיה. זהו שלב מפחיד ומאתגר עבור הצעירים. הם מגלים את כוחותיהם ליצר מציאות רצויה עבור עצמם, הם לומדים לנהל את חייהם- החל מפעולות יומיומיות פשוטות כמו קניות, בישולים, נקיון וכו’,  ועד לפעולות מורכבות יותר כגון ניהול כלכלי, התנהלות מול הרשויות, עמידה בהתחייבויות, החיים עם שותפים וכו’.

לאחר תקופת הסתגלות בתוך הבית החדש, מגיע הגיוס לצה”ל או השירות הלאומי. כל צעיר תורם לחברה שבה הוא חי, אם בשירות הצבאי ואם בשירות הלאומי. זהו שלב של התפתחות וצמיחה משמעותיים, המחייב עמידה בלוחות זמנים, ציות לסמכות, עבודה בצוות, נתינה לזולת, ראיית המערכת לפני ראיית העצמי, הרגלי עבודה והתגברות על מכשולים רבים במהלך כל תקופת השירות.

השלב האחרון בתוך הבתים החמים, הינו השלב שהצעיר מגבש את כל הכלים שרכש במהלך השירות ובוחר את דרכו כבוגר אחראי. בשלב זה, הוא מתפרנס, מכוון לחיסכון כלכלי משמעותי, ורוכש מקצוע או לחלופין משתלב בעולם האקדמיה.

הצלחת הצעיר נמדדת ביחס אליו עצמו, ולא בסולם מדידה אשר נקבע על ידי גורם כזה או אחר. העיקר שהצעיר חי את חייו באופן מלא ועצמאי, מכוון לתנועה ולהתקדמות, משלב הנאות וחברים בעולמו, וחווה את עצמו כשייך לחברה ושווה בין שווים.

"הבסיס לחינוך ילדים צריך להיות אהבה" ביאטה ברגר,(1886 – 1940) הייתה המייסדת והמנהלת הראשונה של כפר ילדים ונוער אהבה, עוד מימיו הראשונים כ"מעון לילדי פליטים יהודים בברלין".