ר’, בן 20

מי אני?

שמי “ר” ואני בן 20. הייתי ילד קטן בן 10 כאשר הגעתי לפנימיית אהבה. הייתי שמח, חברותי, ומתחילת הדרך אני זוכר געגועים הביתה. מהר מאוד הרגשתי שזהו ביתי, אהבתי את החיבור לאנשים. תקופה משברית אחת לאורך הדרך הייתה בתקופה שרציתי לעבור לפנימייה אחרת להיות עם אחי. היום אני מרגיש שאני בן אדם אחר לגמרי מאשר אם לא הייתי בפנימייה ובפרויקט, ואחד הדברים המרכזיים זה שיש לי ערכים.

מה את/ה עושה בימים אלו?

אני חי בדירת ה-18 פלוס, משרת כחייל בצנחנים, פצוע מבצע עופרת יצוקה.

איך הגעת לפרויקט 18+ ?

שמעתי על הפרויקט בפנימייה במסגרת הכנה שעשו לנו בפנימייה. לא היה לי ספק שאני פה. אלמלא הפרויקט הייתי גר בבית ונאלץ לתמוך במשפחה ולא להתפתח, קשה לי לדמיין זאת.

מה מהווה הפרויקט עבורך?

הפרויקט מאפשר לי חיים איכותיים, פרטיות, עצמאות, קורת גג. חברים לחיים כמו משפחה. נוצר פה אמון בין החברים השותפים לדירה.

איפה אתה רואה את עצמך בעשר השנים הקרובות?

בעתיד, אני רואה עצמי לומד מנהל עסקים, לפתח את הידע בתחום מנהל עסקים. רואה עצמי בזוגיות, אולי נישואים, אולי חוץ לארץ. פותח את עצמי אל העולם.

"הבסיס לחינוך ילדים צריך להיות אהבה" ביאטה ברגר,(1886 – 1940) הייתה המייסדת והמנהלת הראשונה של כפר ילדים ונוער אהבה, עוד מימיו הראשונים כ"מעון לילדי פליטים יהודים בברלין".